סחלבים זקוקים לכמות אור נדיבה כדי לייצר אנרגיה לפריחה, אך שמש ישירה תצרוב את העלים שלהם במהירות.

הטעות הנפוצה ביותר היא השקיית יתר. הדרך הבטוחה ביותר לדעת מתי להשקות היא להסתכל על שורשי הסחלב (בתוך עציץ הפלסטיק השקוף שנמצא בתוך הכד הדקורטיבי):

איך משקים? מוציאים את עציץ הפלסטיק הפנימי מהכד, משקים היטב במים פושרים מתחת לברז (או בטבילה בקערה למשך 10 דקות), נותנים לכל המים העודפים לצאת לחלוטין מחורי הניקוז, ורק אז מחזירים לכד הצהוב.

מרכז שושנת העלים של הסחלב נקרא "הכתר" (Crown). זהו האזור הרגיש ביותר בצמח.

בעת ההשקיה, הקפידו שלא יישארו מים עומדים בחיבורים שבין העלים או במרכז הצמח. אם נשפכו לשם מים, ספגו אותם בעדינות בעזרת נייר סופג כדי למנוע מחלות פטרייתיות וריקבון הכתר.

בטבע, שורשי הסחלב חשופים לאוויר הפתוח. לכן, שתילה באדמת עציצים רגילה תחנוק אותם מיד.

הסחלב שלכם שתול במצע קליפות אורכידאה מיוחד המאפשר זרימת אוויר מקסימלית סביב השורשים. אין צורך להחליף את המצע או להעביר עציץ כל עוד הצמח פורח.

סחלבי פלנופסיס משגשגים בטמפרטורת החדר הרגילה של בתים בישראל, אך יש להם רגישות לשינויים קיצוניים.

כשהסחלב מסיים את הפריחה ומתחיל להצמיח עלים ושורשים חדשים, זה הזמן להזין אותו.

אל תמהרו לזרוק את הצמח! פריחת הסחלב נמשכת לרוב בין חודשיים לשלושה. כשהפרחים נובלים והגבעול נותר ריק, יש לכם שתי אפשרויות גיזום:

כדי לעורר יצירת גבעול פריחה חדש בסתיו או בחורף, הסחלב זקוק לטריגר טבעי:

הוא זקוק להפרשי טמפרטורה קלים בין היום ללילה. מיקום הסחלב ליד חלון קריר (אך סגור) במהלך חודשי הסתיו, שבו הטמפרטורה בלילה יורדת ל-15°C–18°C למשך כחודש, יעורר כמעט תמיד יציאה של גבעול פריחה חדש ומרהיב מהבסיס.