ספטיפיליום מסוגל לשרוד בתנאי אור נמוכים, אך כדי שייצר פרחים לבנים ומרשימים, הוא זקוק לתאורה מתאימה.

הספטיפיליום ידוע כצמח "דרמטי" – כשהוא צמא, עליו נשמטים בבת אחת כלפי מטה שנראים כאילו נפח את נשמתו. הבשורה הטובה: השקיה טובה תזקוף אותו מחדש תוך שעות ספורות.

עלים המפתחים קצוות חומים ויבשים הם הבעיה הנפוצה ביותר בספטיפיליום. לרוב, הגורם לכך הוא רגישות למי ברז קשים.

כיצד להימנע מקצוות חומים?

שורשי הספטיפיליום אוהבים לחות קבועה אך שונאים מים עומדים.

במקורו מגיע הספטיפיליום מיערות הגשם הטרופיים, ולכן תנאי חום ולחות עושים עמו חסד.

הפרח הלבן הטיפוסי (שנקרא נתח/מתחל) הופך בהדרגה לירוק ככל שהוא מזדקן, ולבסוף מצהיב ומתייבש. זהו תהליך טבעי לחלוטין.

ספטיפיליום אינו מורבה לרוב מייחורי עלים, אלא על ידי חלוקת גושים בעת העברת עציץ באביב.

כדי לשמור על הצמח חיוני ובריא לאורך זמן, הקפידו על תחזוקה שוטפת והגנה בבית.