השוליים הבהירים של ההויה חסרים כלורופיל, ולכן הצמח זקוק לשפע של אור עקיף כדי להמשיך להזין את עצמו ולשמור על הקונטרסט היפהפה.

העלים הבשרניים של הויה אקוטה מתפקדים כמאגרי מים קטנים. הצמח רגיש מאוד לעודף לחות בשורשים וסובל בקלות מריקבון.

פעמים רבות תבחינו שהצמח מוציא שלוחה ארוכה וחשופה מעלים הנמתחת כלפי מעלה. זהו שלב טבעי ונורמלי לחלוטין בהתפתחות ההויה.

שורשי ההויה חייבים גישה לחמצן. אדמת עציצים רגילה וכבדה תחנק אותם לאורך זמן.

הרכב מצע מנצח להויה:

אמנם הויה אקוטה יכולה להשתפל מסלסלה תלויה, אך בטבע היא מטפסת נלהבת. הצמדתה לקשת או סבכת במבוק/מתכת מעודדת צימוח של עלים גדולים וצפופים יותר.

כהויה טרופית, היא אוהבת חמימות סביבתית ולחות מתונה עד גבוהה.

הויות אינן זללניות דשן כבדות. הזנת יתר עלולה לגרום להמלחת המצע ולשריפת קצוות השורשים.

כאשר הויה אקוטה אלבו מרגינטה מגיעה לבגרות ומקבלת מספיק אור, היא מפתיעה בתפרחות מרהיבות של פרחים ריחניים במרקם דמוי חרסינה ושעווה.

עליה הבשרניים של ההויה אהובים במיוחד על מזיקים מוצצים. בדיקה שגרתית אחת לשבוע במפרקי העלים תמנע התפרצויות.