המקום קובע מה אפשר לגדל. דשן לא מתקן מגדל שעומד בצל.

ביום בהיר עומדים ליד המגדל שלוש פעמים: בבוקר, בצהריים, ואחר הצהריים. בכל פעם בודקים אם השמש נוגעת במגדל עצמו.

אם השמש על הקיר והמגדל עצמו בצל, המקום הזה בצל.

• הרצפה צריכה להיות ישרה. אם המגדל נוטה, המים מטפטפים החוצה.
• גובה המגדל 168 ס״מ. כשהוא מלא הוא שוקל בערך 30 ק״ג. מעמידים אותו על הרצפה, לא על מדף.
• צריך שקע קרוב, כדי שהכבל לא יימתח ולא יישכב במים.
• עדיף מרפסת עם גג. גשם שנכנס למיכל מדלל את הדשן.
• לא מעמידים את המגדל על גג פתוח עם רוח חזקה. הוא גבוה, והרוח יכולה להפיל אותו.

בקיץ, חסה נשרפת בשמש של אחר הצהריים. בזיליקום מסתדר גם בשמש חזקה.

מה אמורים לראות: יש שמש לפי הטבלה, הרצפה ישרה, ויש שקע קרוב.

בשביל לגדל חסרים שלושה דברים, והם לא נמצאים בארגז.

בארגז יש מגדל, 48 כוסות רשת, משאבה, מכסה ומשפך. כוס הרשת נכנסת לגומה. גומה היא חור במגדל, ויש 48 כאלה.

• כדורי לקה, שקית של 6 ליטר
• דשן הידרופוני אקוגן, בקבוק של ליטר
• שתילים קטנים מהמשתלה, בין 8 ל-12. לא מתחילים מזרעים.

כדורי לקה הם כדורי חרס קטנים. הם מחזיקים את השתיל במקום אדמה. שוטפים אותם במסננת, עד שהמים שיוצאים צלולים. אבק על כדורים חדשים יכול לסתום את המשאבה. שקית אחת מספיקה לכל המגדל, ולהתחלה מספיק חלק ממנה.

דשן לצמחי בית או לגינה לא שמים כאן. השורשים יושבים במים, לא באדמה. זרע קטן נופל בין הכדורים, לכן קונים שתיל מוכן.

שותלים רק עם כדורי לקה, בתוך כוס הרשת. לא משתמשים בספוג. צמחי בית נשארים בעציץ שלהם.

לא מכניסים שתיל עם גוש האדמה מהעציץ. את האדמה שוטפים לפני השתילה.

בפעם הראשונה בוחרים סוג אחד או שניים, לפי העונה. מה נכנס טוב בחודש הזה, כמה זמן לוקח עד שאוכלים, ומה לא מתאים למגדל — הכול במה שותלים, ומתי.

מה אמורים לראות: כדורי הלקה שטופים, יש בקבוק אקוגן, ויש 8 עד 12 שתילים שמתאימים לעונה.

גומה יבשה רואים מיד כשהכוס ריקה. אחרי שיש שתיל, קשה להבין למה הוא נבול.

קודם רואים שהמים מגיעים לגומות, ורק אחר כך שמים צמחים.

ממלאים את המיכל במי ברז, דרך המשפך. נכנסים בערך 30 ליטר. אם בבית יש מרכך מים, לא משתמשים במים שיוצאים ממנו.

מנערים את בקבוק האקוגן. על הבקבוק כתוב כמה דשן להוסיף. מוסיפים את הכמות הזאת ומערבבים עם כף. אם כתוב טווח, ביום הראשון לוקחים את המספר הנמוך, כי השתילים עוד קטנים.

מחברים לחשמל רק כשהמשאבה כולה מתחת למים. את השעון שעל המשאבה לא משנים עכשיו. משאירים אותו כמו שהגדרתם בהרכבה. הוא מדליק ומכבה את המשאבה לבד.

אחרי שהמשאבה נדלקת, מסתכלים על כמה גומות. הן אמורות להירטב. אם המשאבה לא נדלקת, או לא נכבית, כותבים לנו בוואטסאפ.

מה אמורים לראות: הגומות נרטבות, והמשאבה נשארת מתחת לפני המים.

המים נוגעים בתחתית הכוס. שורש שנשאר למעלה נשאר יבש, גם כשהמיכל מלא.

8 עד 12 שתילים מספיקים להתחלה. את שאר הגומות משאירים ריקות. סוגרים את מכסה המיכל, כדי שאור לא ייכנס למים. אור במים הופך אותם לירוקים.

1. אוחזים את השתיל בגבעול, לא בעלים. שוטפים את האדמה בזרם עדין עד שהשורשים נקיים. אם נקרע שורש, זה בסדר. גוש אדמה שנשאר נכנס למשאבה וסותם אותה.
2. שמים שכבה של כדורי לקה בתחתית הכוס. מניחים את השתיל כך שהשורשים יורדים עד התחתית. ממלאים כדורים מסביב לגבעול, עד שהשתיל עומד ולא זז.
3. מכניסים את הכוס לגומה ודוחפים עד הסוף. בכל כוס שתיל אחד.

מה אמורים לראות: אחרי שהמשאבה פעלה, כדורי הלקה בתחתית הכוס לחים.

אם הם יבשים, הכוס לא נכנסה עד הסוף, או שהשורשים יושבים גבוה מדי.

ביום הראשון העלים לפעמים נראים רפויים. זה עובר. לא מוסיפים עוד דשן. שני העלים הקטנים שבתחתית הצמח יכולים להצהיב וליפול. זה תקין.

השתילה היא רק ההתחלה. הצמחים ממשיכים אם המשאבה נשארת במים, ואם קוטפים בלי לעקור.

מים. כל כמה ימים פותחים את המכסה ובודקים שהמים מכסים את המשאבה. בשרב בודקים כל יום. אם המים ירדו, מוסיפים רק מים, בלי דשן. לא מחכים שהמיכל ירד מתחת לחצי.

החלפת מים. כל שבועיים מנתקים את התקע. לא מטים את המגדל. מוציאים את המים עם כד אל דלי, ומוציאים עלים ושורשים שנפלו פנימה. סוגרים את המכסה, ממלאים מים חדשים, ומוסיפים שוב את הכמות שעל הבקבוק. רושמים בטלפון מתי מחליפים בפעם הבאה.

קטיף. קוטפים עלים מהצד או את הקצה, בערך שליש מהצמח. לא עוקרים אותו. בזיליקום ונענע מוציאים עלים חדשים אחרי שצובטים את הקצה.

מה אמורים לראות: המשאבה מכוסה במים, ורשום מתי מחליפים את המים בפעם הבאה.

שתיל שעבר מאדמה למים צריך יומיים־שלושה להתרגל. בזמן הזה העלים נראים רפויים, ולפעמים שני העלים התחתונים מצהיבים ונופלים.

זה לא סימן שמשהו השתבש. השורשים עדיין לא מצאו את המים, והצמח מוריד קצב עד שהם יימצאו.

מה עושים: לא מוסיפים דשן, לא מוציאים את הכוס כדי לבדוק, ולא מזיזים את המגדל. זה עובר מעצמו.

בשבוע הראשון כמעט לא רואים שינוי בעלים, כי הצמח עסוק בבניית שורשים. זה השלב שבו הוא מתחבר למים.

במקום להסתכל על העלים, מסתכלים על שני דברים. כדורי הלקה בתחתית הכוס אמורים להיות לחים אחרי שהמשאבה פועלת. ומתחת לכוס מתחילים לראות שורשים לבנים, או בצבע שמנת.

שורשים חומים ורכים הם הדבר היחיד שלא תקין בשלב הזה. אם רואים אותם, מוציאים את המים עם כד וממלאים מחדש, כמו בהיום הראשון.

מה רואים עכשיו: כדורים לחים בתחתית הכוס, ושורשים לבנים שמתחילים לצאת מתחתיה.

הצמיחה החדשה יוצאת מהמרכז של הצמח. עלה קטן שנפתח באמצע הוא הסימן שהכול עובד.

אם הגבעולים מתארכים והעלים חיוורים, אין מספיק אור. אם צד אחד של המגדל חיוור מהשני, הצד הזה פונה לקיר ולא מקבל שמש. פעם בשבוע מסובבים את המגדל קצת, אם הכבל עדיין מגיע לשקע.

מה רואים עכשיו: עלים חדשים במרכז הצמח, בירוק מלא.

הקטיף הראשון מגיע מוקדם יותר ממה שנדמה. חלק מהצמחים מוכנים כבר בשבוע השלישי.

הזמנים האלה הם משתיל, ובמקום עם שמש טובה. במרפסת מוצלת הכול לוקח יותר.

קוטפים את העלים החיצוניים ומשאירים את המרכז, כי משם ממשיכה הצמיחה. בכל פעם עד שליש מהצמח. בזיליקום קוטפים ממש מעל זוג עלים, ואז יוצאים שני גבעולים במקום אחד.

מה רואים עכשיו: אחרי הקטיף הצמח ממשיך להוציא עלים. הקטיף הוא מה שגורם לו לגדל.

אחרי החודש הראשון אין יותר שלבים. נשארת שגרה קצרה שחוזרת על עצמה.

כל כמה ימים פותחים את המכסה ובודקים שהמים מכסים את המשאבה. אם הם ירדו, מוסיפים רק מים.

כל שבועיים מחליפים את כל המים ומוסיפים שוב את הכמות שכתובה על הבקבוק. איך עושים את זה בלי להטות את המגדל כתוב בהיום הראשון.

יוצאים לכמה ימים? ממלאים מים, סוגרים את המכסה, ואת השעון לא משנים. לא משאירים למישהו להוסיף דשן בינתיים.

מה עושים: משלימים מים כשצריך, ומחליפים הכול כל שבועיים.

חסה שמוציאה גבעול גבוה באמצע נגמרה, והעלים שלה כבר מרים. בזיליקום שממשיך לפרוח אחרי שצובטים אותו נגמר גם הוא.

צמח אחד שנגמר לא אומר שהמגדל נגמר. שאר הכוסות ממשיכות כרגיל.

מוציאים את הכוס הזאת, שוטפים אותה, ושמים בה שתיל חדש אחד. מה מתאים לעונה שאנחנו נמצאים בה כתוב במה שותלים, ומתי.

מה עושים: מחליפים כוס אחת, לא את כל המגדל.

אותו מגדל מתנהג אחרת בקיץ ובחורף. השינוי הזה הוא לא תקלה.

בקיץ המים במיכל עצמם מתחממים, והצמחים שותים מהר יותר. בשרב בודקים את גובה המים כל יום. אם המים חמים למגע, כמו מים של אמבטיה, מזיזים את המגדל משמש של אחר הצהריים, או פורשים מגבת על המיכל ולא על הצמחים. חסה בקיץ מוציאה גבעול תוך שבועות, לא חודשים.

בחורף הכול מאט. המיכל מתרוקן לאט יותר, והצמחים גדלים לאט יותר. ממשיכים באותה שגרה, ולא מוסיפים דשן כדי לזרז.

מה עושים: בקיץ בודקים מים כל יום. בחורף פשוט מחכים.

שלוש תשובות קובעות כמעט הכול, והן חשובות יותר מהזן ומהדשן.

• באיזה חודש אנחנו עכשיו.
• כמה שמש מקבל המגדל במקום שבו הוא עומד. את הבדיקה הזאת עושים בהיום הראשון.
• כמה מהר רוצים לאכול.

מה עושים: עונים על שלוש השאלות, ואז קוראים את הטבלה של העונה.

המגדל הזה בנוי לעלים ולתבלינים. שם הוא הכי חזק, ושם הקטיף מגיע הכי מהר.

ירקות פרי, כמו עגבניות שרי, מלפפון ופלפל, אפשריים. הם דורשים שמש כל היום, תמיכה שתחזיק אותם, ולפחות חודשיים עד הפרי. צמח אחד כזה תופס הרבה מקום במגדל. גם תות אפשר לגדל, שותלים אותו בסתיו והפרי מגיע באביב.

ירקות שורש לא אפשריים בכלל. החלק שאוכלים בהם גדל מתחת לאדמה, ובכוס רשת אין עומק כזה.

הכלל היחיד: עלים ותבלינים כן. פירות לאט. שורשים אף פעם.

המגדל עומד בחוץ, ולכן הוא הולך לפי העונה. בחודשים החמים שמים פחות חסה ויותר תבלינים.

מה עושים: בוחרים מהשורה של החודש הנוכחי, ולא מהשורה של העונה הבאה.

כל צמח מגיע בקצב שלו. מי שרוצה לראות תוצאה מהר מתחיל מרוקט או מחסת עלים.

הזמנים האלה הם משתיל, לא מזרע, ובמקום עם שמש טובה. במרפסת מוצלת הכול לוקח יותר.

גם אלה גדלים במגדל, אבל לא בסיבוב הראשון. הם צריכים שמש כל היום, ורובם גם תמיכה.

מה עושים: מערבבים צמח מהיר עם צמח איטי, כדי שיהיה מה לקטוף כבר בחודש הראשון.

במשתלה אפשר לקנות בטעות שתיל שלא ייכנס לכוס, או שכבר סיים את העונה שלו.

• מבקשים שתילים קטנים, לא זרעים ולא עציצים גדולים. שתיל בגודל כוס חד־פעמית נכנס יפה לכוס רשת.
• בודקים שהצמח לא פורח. צמח שכבר פורח מסיים את החיים שלו, לא מתחיל אותם.
• בחודשים החמים מבקשים חסת עלים, ולא חסה שמסתדרת לראש. עלים בודדים עמידים בחום הרבה יותר.
• מסתכלים על גוש האדמה בתחתית העציץ. גוש גדול וקשה לא ייכנס לכוס, וממילא שוטפים אותו במים לפני השתילה.

מה עושים: קונים קטן, ירוק ובלי פרחים.

יש במגדל 48 גומות, אבל אין סיבה למלא את כולן ביום אחד.

• בסיבוב הראשון שמונה עד שנים עשר שתילים. את שאר הגומות משאירים ריקות.
• צמחים גבוהים ורחבים, כמו בזיליקום, מנגולד ונענע, נכנסים לגומות התחתונות, כדי שלא יעשו צל לחסה שמעליהם.
• נענע ומליסה מקבלות כוס אחת כל אחת. שתיהן מתפשטות לכוסות שלידה ומשתלטות עליהן.
• עגבנייה, מלפפון או פלפל: כוס אחת או שתיים, עם חוט או עמוד. לא שמים אותם באותו צד עם חסה, כי הם עושים לה צל.
• שמים יחד צמחים מאותה עונה. חסה שיושבת ליד בזיליקום בקיץ תיגמר הרבה לפניו.

מה עושים: גבוהים למטה, נמוכים למעלה, ונענע לבד.

חלק מהצמחים פשוט לא מתאימים למגדל, וחבל לגלות את זה אחרי שבועיים.

מה עושים: אם אוכלים את מה שמתחת לאדמה, זה לא בשביל המגדל.

אם שותלים שתים עשרה חסות באותו יום, הן גם יהיו מוכנות באותו שבוע.

במקום זה שותלים שתיים או שלוש כוסות חדשות כל שבועיים־שלושה. ככה תמיד יש משהו לקטוף, ותמיד יש משהו שרק התחיל.

מה עושים: מוסיפים כמה כוסות כל כמה שבועות, במקום למלא הכול בבת אחת.