המקום קובע מה אפשר לגדל. דשן לא מתקן מגדל שעומד בצל.

ביום בהיר עומדים ליד המגדל שלוש פעמים: בבוקר, בצהריים, ואחר הצהריים. בכל פעם בודקים אם השמש נוגעת במגדל עצמו.

אם השמש על הקיר והמגדל עצמו בצל, המקום הזה בצל.

• הרצפה צריכה להיות ישרה. אם המגדל נוטה, המים מטפטפים החוצה.
• גובה המגדל 168 ס״מ. כשהוא מלא הוא שוקל בערך 30 ק״ג. מעמידים אותו על הרצפה, לא על מדף.
• צריך שקע קרוב, כדי שהכבל לא יימתח ולא יישכב במים.
• עדיף מרפסת עם גג. גשם שנכנס למיכל מדלל את הדשן.
• לא מעמידים את המגדל על גג פתוח עם רוח חזקה. הוא גבוה, והרוח יכולה להפיל אותו.

בקיץ, חסה נשרפת בשמש של אחר הצהריים. בזיליקום מסתדר גם בשמש חזקה.

מה אמורים לראות: יש שמש לפי הטבלה, הרצפה ישרה, ויש שקע קרוב.

בשביל לגדל חסרים שלושה דברים, והם לא נמצאים בארגז.

בארגז יש מגדל, 48 כוסות רשת, משאבה, מכסה ומשפך. כוס הרשת נכנסת לגומה. גומה היא חור במגדל, ויש 48 כאלה.

• כדורי לקה, שקית של 6 ליטר
• דשן הידרופוני אקוגן, בקבוק של ליטר
• שתילים קטנים מהמשתלה, בין 8 ל-12. לא מתחילים מזרעים.

כדורי לקה הם כדורי חרס קטנים. הם מחזיקים את השתיל במקום אדמה. שוטפים אותם במסננת, עד שהמים שיוצאים צלולים. אבק על כדורים חדשים יכול לסתום את המשאבה. שקית אחת מספיקה לכל המגדל, ולהתחלה מספיק חלק ממנה.

דשן לצמחי בית או לגינה לא שמים כאן. השורשים יושבים במים, לא באדמה. זרע קטן נופל בין הכדורים, לכן קונים שתיל מוכן.

שותלים רק עם כדורי לקה, בתוך כוס הרשת. לא משתמשים בספוג. צמחי בית נשארים בעציץ שלהם.

לא מכניסים שתיל עם גוש האדמה מהעציץ. את האדמה שוטפים לפני השתילה.

בפעם הראשונה בוחרים סוג אחד או שניים, לפי העונה. מה נכנס טוב בחודש הזה, כמה זמן לוקח עד שאוכלים, ומה לא מתאים למגדל — הכול במה שותלים, ומתי.

מה אמורים לראות: כדורי הלקה שטופים, יש בקבוק אקוגן, ויש 8 עד 12 שתילים שמתאימים לעונה.

גומה יבשה רואים מיד כשהכוס ריקה. אחרי שיש שתיל, קשה להבין למה הוא נבול.

קודם רואים שהמים מגיעים לגומות, ורק אחר כך שמים צמחים.

ממלאים את המיכל במי ברז, דרך המשפך. נכנסים בערך 30 ליטר. אם בבית יש מרכך מים, לא משתמשים במים שיוצאים ממנו.

מנערים את בקבוק האקוגן. על הבקבוק כתוב כמה דשן להוסיף. מוסיפים את הכמות הזאת ומערבבים עם כף. אם כתוב טווח, ביום הראשון לוקחים את המספר הנמוך, כי השתילים עוד קטנים.

מחברים לחשמל רק כשהמשאבה כולה מתחת למים. את השעון שעל המשאבה לא משנים עכשיו. משאירים אותו כמו שהגדרתם בהרכבה. הוא מדליק ומכבה את המשאבה לבד.

אחרי שהמשאבה נדלקת, מסתכלים על כמה גומות. הן אמורות להירטב. אם המשאבה לא נדלקת, או לא נכבית, כותבים לנו בוואטסאפ.

מה אמורים לראות: הגומות נרטבות, והמשאבה נשארת מתחת לפני המים.

המים נוגעים בתחתית הכוס. שורש שנשאר למעלה נשאר יבש, גם כשהמיכל מלא.

8 עד 12 שתילים מספיקים להתחלה. את שאר הגומות משאירים ריקות. סוגרים את מכסה המיכל, כדי שאור לא ייכנס למים. אור במים הופך אותם לירוקים.

1. אוחזים את השתיל בגבעול, לא בעלים. שוטפים את האדמה בזרם עדין עד שהשורשים נקיים. אם נקרע שורש, זה בסדר. גוש אדמה שנשאר נכנס למשאבה וסותם אותה.
2. שמים שכבה של כדורי לקה בתחתית הכוס. מניחים את השתיל כך שהשורשים יורדים עד התחתית. ממלאים כדורים מסביב לגבעול, עד שהשתיל עומד ולא זז.
3. מכניסים את הכוס לגומה ודוחפים עד הסוף. בכל כוס שתיל אחד.

מה אמורים לראות: אחרי שהמשאבה פעלה, כדורי הלקה בתחתית הכוס לחים.

אם הם יבשים, הכוס לא נכנסה עד הסוף, או שהשורשים יושבים גבוה מדי.

ביום הראשון העלים לפעמים נראים רפויים. זה עובר. לא מוסיפים עוד דשן. שני העלים הקטנים שבתחתית הצמח יכולים להצהיב וליפול. זה תקין.

השתילה היא רק ההתחלה. הצמחים ממשיכים אם המשאבה נשארת במים, ואם קוטפים בלי לעקור.

מים. כל כמה ימים פותחים את המכסה ובודקים שהמים מכסים את המשאבה. בשרב בודקים כל יום. אם המים ירדו, מוסיפים רק מים, בלי דשן. לא מחכים שהמיכל ירד מתחת לחצי.

החלפת מים. כל שבועיים מנתקים את התקע. לא מטים את המגדל. מוציאים את המים עם כד אל דלי, ומוציאים עלים ושורשים שנפלו פנימה. סוגרים את המכסה, ממלאים מים חדשים, ומוסיפים שוב את הכמות שעל הבקבוק. רושמים בטלפון מתי מחליפים בפעם הבאה.

קטיף. קוטפים עלים מהצד או את הקצה, בערך שליש מהצמח. לא עוקרים אותו. בזיליקום ונענע מוציאים עלים חדשים אחרי שצובטים את הקצה.

מה אמורים לראות: המשאבה מכוסה במים, ורשום מתי מחליפים את המים בפעם הבאה.